עוד לפני תוצאות המלחמה, ניתן לומר שעלינו מדריגה. לא עלינו, קפצנו.
1. לאחר המכה הקשה שחטפנו, עם ישראל, שקצת שכח מיהו, שוב נחשף ומתוודע לתכונות חייו היסודיות.
העם התגייס, התייצב כולו כאיש אחד בלב אחד בתחתית ההר וכבר מוכן לקראת השלב הבא.
2. אל תקלו ראש במאמץ הזה.
אל תזלזלו בו.
אל תיראו אותו כמובן מאליו.
לאחר שנים רבות של תרדמה וטשטוש זהות לאומית, גם ״בזכות״ ההשפלה הלאומית המטלטלת שחווינו, קמנו והכרזנו: הנני !
3. וכשהעם מתגייס ויוצא למלחמה, מגוייסים הם כל הפרטים למען מטרה לאומית משותפת. לא מטרה טכנית, מטרה מהותית.
את המטרה הזו יכנו בכל מיני שמות ובכל מיני ביטויים, אבל בעומק מדובר בהתעוררות הנשמה הלאומית הקמה מרבצה.
יש דבר כזה נשמה לאומית, קצת שכחנו את המובן מאליו הזה.
4. וכשזה יקרה, רוח טובה תופיע וכבר מופיעה עלינו. רוח של גבורה, של מסירות נפש ושל חסד גדול.
זה לא מיסטיקה, זה מבט היסטורי מפוכח.
5. בזכות המאמץ הענק הזה, נתפלל גם על מקבלי ההחלטות, על רוה״מ ועל השרים, על מפקדי צהל ועל הלוחמים, שיקבלו החלטות אמיצות וטובות. זה לא קל, כובד האחריות הוא עצום, אך אנו מייחלים שיצליחו לנצל את גודל השעה המדוברת.
הצלחתם, תלויה במידה רבה במחשבותינו ובליבנו.
6. כן, יש בעיות רבות, אנחנו מכירים אותן היטב, בטח בקבוצה הזו, אבל כעת החליט ״שר ההיסטוריה״ לתת את המושכות דווקא בידי אנשים אלו ולא אחרים.
אם כך, סימן הוא שהם יכולים לעמוד בניסיון ובאתגר מלא ההוד הזה, שאילולא כן, לא היה בא הניסיון הזה כלל לפתחם.
דמיינו שקרוב אהוב שלכם נכנס לניתוח מורכב והמנתח שלו, איך נאמר זאת בעדינות, לא הכי מוצלח בעולם, אבל זה המנתח ואין אחר, האם לא תעודדו אותו ? האם לא תתפללו עליו ? וודאי שתעשו זאת כי מדובר באהוביכם השוכב על שולחן הניתוחים. ואם כך, קל וחומר כשהאומה שוכבת על שולחן הניתוחים..
7. עזבו מה יהיה ביום שאחרי. זה לא רלוונטי. ייתכן והילד שלכם בניתוח עוד ייצא לתרבות רעה בעתיד חסו״ש. אז מה ? את מי זה מעניין כעת ?? עכשיו מתרכזים רק בהכרעת האויב הרצחני השפל.
8. ומה איתנו ? עלינו מוטל ברגעים אלו, לא ליפול למחשבות של חולשה ופחד, של מורך לב, לא להיתפס לקטנות המחשבה ולשיח עיתונאי קטן ומשפיל, אלא לשמור על רוח גבוהה ומרוממת ולשמור על ציפייה דרוכה לקראת הבאות ובכך להיות שותפים ממש למאמץ המלחמתי שעוד יבשר פה גדולות ונצורות בע״ה.
עם ישראל חי !
