מפורום התקווה לפורום הגבורה

הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם-נוֹעָדוּ../ הגבורה והתקווה

סוף סוף הוא נולד לאחר ציפייה ארוכה וממושכת.
כמה דמעות וכוחות נפש נדרשו לכך. שמחה מתפרצת ובריאות כובשת.
אט אט הוא עמד על רגליו בעצמאות והתמונה הזו היתה מרשימה ומרנינת לב. הוא גדל בחופשיות, במרחבי הארץ המוריקים. בנגב, בשפלה ובהר.
"לנער הזה פיללנו", אמרו כולם.
הוא היה הבטחה גדולה ומושא לתפילות רבים. כולם נשאו אליו עיניים.
הוא היה משוחרר ומאושר.
אך לאט לאט החלה להתפשט רוח רעה, רוח של ספק, של תהיה ועצבות של מתבגרים.
מי אני ? מה תפקידי בעולם ? לאן מועדות פניי ?

לא רק הנער יפה התואר נחטף, המדינה נחטפה. הלאומיות גם, היהדות הולעגה. הזהות טושטשה.
כמה כאב, צער ועלבון. חילול ה' הם קראו לזה.
המשפחה הקימה, יחד עם משפחות נוספות, את "פורום התקווה".
פורום של אנשים הבוחרים בחיים. בתקווה.
"לא נוותר על זהותנו. לא ניכנע לשטיפת המוח והנדסת התודעה. נחלץ את המדינה מהבוץ התודעתי בה היא מפולשת מתוך תקווה בת שנות אלפיים (חמשת אלפים שנה) לשוב לארץ בה דוד חנה". כך אמרו.
הם נלחמו כאריות, יצאו למרחב הציבורי ואיבדו את פרטיותם מאונס שיש בו רצון פנימי, הם הופיעו בבמות ציבוריות והשפיעו על רבים.
מלאי תקווה וראיית תמונה רחבה.
מאוד רחבה.

כמה השפעה של טוב, של חסד, של ראיית טובת הכלל, כמה התגעגענו לרוח התקווה הזו.
אך אז התברר שהגיבור הקדוש נפל, נרצח. דמו חולל. הי"ד.
אל מלא רחמים.
מתפילה לרפואתו, עברו לאשכבה לעילוי נשמתו.

וכך, תוך כדי שהלב מלא בכאב, תוך רגעים ספורים, ממש ללא מחשבה, בטבעיות מתבקשת, הם נדרשו לעבור מ"פורום התקווה" ל"פורום הגבורה".
הם לא היו צריכים לעשות שום פעולה מאומצת.
במקום בו נולדו צומחים גיבורים, על כך הם גדלו, בלי מילים גבוהות, בלי נאומים חוצבי להבות.
הם פשוט היו שם כל הזמן, ב״פורום הגבורה״, מלאי חיים תוססים.
הם בעצם היו כל חייהם בפורום התקווה ובפורום הגבורה גם יחד שהתלכדו להם בטבעיות.
וסיפורם, הוא סיפורו של עם גדול. עם עתיק בעל חזון ענק המביא מזור ותקווה לאנושות כולה ונאזר בגבורה עצומה כדי להוציא את הנשמה הלאומית מבית האסורים התודעתי אליו נקלעה. בע״ה.
מכוחכם, חברי פורום הגבורה והתקווה, נצא מאפילה לאורה ומשעבוד לגאולה.
בקור רוח, בסבלנות ובמאמצים משותפים.
לאורכם נסלול את הדרך.

כך, בצאת יום השואה מסתבר שהצפירה הינה צפירה המעידה על אבל וצמיחה יחד. משבר קשה המוליד חיים. ״בדמייך חיי״.
משפחות פורום תקווה ומשפחות פורום הגבורה, מצדיעים לכם !
צפו בחדר היולדות בבית החולים אסותא באשדוד היום, בעת הצפירה.
כל סיפור חיינו ב14 שניות.
עם ישראל חי !