א. לתרבות המערב לדורותיה היו ערכים שנחשבו בעיניה נאצלים למענם היו מוכנים להסתכן בשדה הקרב ובכלל. ביוון העתיקה ובתרבות האירופאית העלו על נס את מסירות הנפש למען תהילה או כבוד ואפילו כיבוש ליבה של אשה. בעידן המודרני זה התחלף למסירות נפש למען האומה. העידן הפוסטמודרני שלנו התעייף מכל זה, ולכאורה כבר לא טוב להסתכן ולמות בעד שום דבר, וכמו שאמר ג'ון לנון: 'דמיין שאין שום דבר למות למענו'.
ככה נוצר חוסר סימטריה עם תרבות האיסלאם שמוכנה להקריב אינסוף חיים למען חזון השתלטות האיסלאם על העולם. דבר זה עצמו הוא צרות צרורות למערב, שאיבד את רוח גבורת המלחמה גם במחיר של לאבד את עצמו לאיסלאם.
ב. נמשיך. אסא כשר שייך לאסכולה במערב שמנסה לאכול מהעוגה ולהשאיר אותה שלמה. מצד אחד, אין מטרה ראויה באמת למסור עליה את החיים, אך מצד שני לגיטימי מוסרית לשלוח חיילים לקרב למען קיום המדינה כי אין ברירה. לכאורה, כשר היה אמור להיות הראשון שתומך בהפעלת כוח מאסיבי מול האויב כדי לא לסכן חיילים לשווא. אך שני הערכים שהוא התעקש להוסיף בקוד האתי, חיי אדם (של מי? ) וטוהר הנשק, חינכו דור של גנרלים שראוי מאוד לסכן חיילים למען שמירה על חיי אזרחי האויב, בשם טוהר הנשק. וזה הרבה יותר חשוב מנצחון.
כי הנה הדיל: אם לא טוב למסור את הנפש עבור נצחון של עם ישראל, אם זה איננו מטרה מוסרית ראויה עליה כדאי לסכן חיים, אז הוא גם איננו מטרה ראויה עליה ראוי להרוג אויב, וכמו שאמר ג'ון לנון באותו משפט: 'דמיין שאין שום דבר להרוג למענו.'
לכן אסא כשר, שטוען שרע מאוד למות בעד ארצנו, פתאום נותן הכשר גלאט למות בעד אזרחי האויב.
ג. אסא כשר, שמנסה בו זמנית לקיים מדינה ובד בבד לאמץ את התפיסה של מי שאמר לדמיין עולם ללא מדינות (שוב, ג'ון לנון), מוצא את עצמו מקדש את מסירות הנפש בעד הערכים המוטרפים של העולם הפרוגרסיבי, למות למען אזרחי האויב. מסתבר שאדם לא יכול לחיות ללא ערכים נאצלים עליהם הוא מוכן לסכן את חייו. ומי שיכפור בכולם, ימצא את עצמו מחליפם בסיכון החיים למען המטרה השפלה ביותר עלי אדמות, הזכויות של האויב שקם להשמידך.
ד. עם ישראל תמיד מעדיף לחיות בעד ארצנו, ובעד כל הטוב שבעולם שלמענו הוא קם וחי ונלחם אלפי שנים (ולא עבור כבוד ותהילה כמו ביוון!). ועם ישראל תמיד מעדיף להרוג את אויביו הקמים עליו לכלותו דווקא בגלל שהם כל כך מתעבים את הטוב שעם ישראל מביא לעולם. ורק מכוח ובעקבות שני הדברים האלה, הוא גם מוכן לומר שטוב לסכן את החיים למען ארצנו, וטוב לחיות חיים בהם נדרשנו לסכן עצמנו למען ארצנו.
ה. אסא כשר צועק שלא טוב למות, אך אין לו בשורה בשבילנו חוץ ממוות. צריך להתנער ממנו ומתורתו שמכניסה ארס למוח של הגנרלים שלנו, ולהצמיח תורת חיים עבור עם שחפץ להילחם על החיים ולכן גם לגדוע חיים של מי שכל מבוקשו הוא מוות עבורנו ועבור העולם.
עם ישראל ברובו בריא ברגשותיו הטבעיים הרבה יותר מפלסופי אסא כשר, וצריך לתרגם רגשות אלה לתורת מוסר מלחמה של עם ישראל, שגם העולם שעדיין חפץ חיים זקוק לה מאוד.
