שלום
בעקבות שאלות חוזרות ונשנות ביחס בין אהבה ואחדות ישראל ולימוד זכות לבין ביקורת והרחקה של בריונות פוליטית:
א. הנושאים שעלו כאן בקבוצה אינם קשורים ואינם סותרים כלל יחס אוהב ומקרב גם אל יהודים עם תפיסות אחרות, והכרה בזכויותיהם או כוונותיהם הטובות, אלא התוויית דרך וכבוד בסיסי למרחב הציבורי.
ב. אם השכן יחליט להשתלט על הלובי של הבניין ולהפוך אותו לבית מלאכה, זכויותיו בעבר, מחשבותיו על טובת הבנין וכוונותיו לשם שמים אינן רלוונטיות. הוא עבריין שמשתלט על משאבי ציבור. לא ניפגש איתו כדי להגביר את האחדות בבנין בעוד הוא ממשיך בבריונות שלו. כל דבר בעיתו.
ג. הסוגיות שעולות כאן הן סוגיות ציבוריות. האם ואיזה זכויות עבר וכוונות יש למאן דהו מארגוני המחאה אינו מעניין בהקשר זה. מה שמעניין הוא הצבעה על תופעה שהיא אבי אבות הפילוג בציבור, והיא בריונות, קבוצה שהחליטה שאם היא אינה בשלטון היא תשרוף את המדינה. לזה יש לשים גבולות ברורים ולהרחיק אנשים כאלה עד שילמדו להתקשר בצורה תקינה עם סביבתם. בסביבה בריונית, גבולות ברורים חיוניים להשיב את השפיות והלכידות, ואילו ריצוי וניסיון לפייס מגבירים את הכאוס והפילוג.
ד. כיוון שתופעת הבריונות איננה נחלת ארגוני מחאה בלבד אלא גם נחלת פקידים, פרקליטים ושופטים שמנצלים את מעמדם למניעת יישום מדיניות אותה הציבור בחר, ולאכיפה בררנית פוליטית, גם מפגשי אחדות טובים עם כבוד הדדי אמיתי שנועדו לתקן פילוג, טוב וראוי שיעסקו בראש ובראשונה בלגיטימציה פוליטית ציבורית לקדם מדיניות ציבורית אותה הציבור בחר, לפני שאלות תוכן, ובטח לפני פסטיבלים של 'כותבים יחד את הסיפור הישראלי מחדש'…
רמז: אם אמרו לכם, אתם ממש בסדר, הלוואי כולם היו כמוך, אבל נציגי הציבור שבחרת לא לגיטימיים, כנראה שזה לא הכיוון. מומלץ מיד לומר: הם השליחים שלי!
שאלות המשך שיש שמתעקשים ושואלים:
שאלה: אולי עשינו משהו שגרם להם להתנהג ככה?
תשובה: אוקיי, קודם תשאלו את האשה המוכה מה היא עשתה שגרם לבעל המכה להתנהג ככה.
אחר כך תשאלו גם אותנו.
בקיצור, זו שאלה של מי שמתעקש לרצות בריונים.
שאלה: גם אנחנו התנהגנו/היינו מתנהגים ככה באותה סיטואציה
תשובה: האם היית מתנהג ככה באותה סיטואציה? אם כן, אז תעשה תשובה, אל תכתים סתם אחרים ואל תחפש תירוץ לעשות סימטריה 'קדושה'. זה לא מקדם שום דבר.
שאלה: הם גם אומרים אותו דבר עלינו.
תשובה: השאלה הזו לא מתבססת על עובדות או יחס רציני למציאות, זה סתם פטפוט פוסטמודרני בו כל אחד יכול להגיד כל דבר על כל אחד, ואין משמעות למילים או למציאות.
אז אפנה אותך חזרה לשכן שהשתלט על הלובי ואומר שדווקא אתה השתלטת. איך תגיב? נתקדם משם.
שאלה: ובכל זאת, אין לנו אחריות על אהבת ישראל?
תשובה: יש לך אחריות לאהוב את ישראל, גם ותוך כדי שאתה נלחם בתופעות של בריונות, עיוורון והתנשאות.
אבל פעם אחרונה שבדקתי, מצוות אהבת ישראל איננה כוללת חובה שיאהבו אותך (ותודה לאיתי אסמן על החידוד), ואינה כוללת מצווה לפייס את מי שחושב שמדינת ישראל רשומה על שמו הפרטי בטאבו!
משהו חשוב לסיום:
רוב הציבור בישראל איננו כזה, ועם רבים וטובים אפשר לבנות מדינה מתוך כבוד הדדי, וגבולות מוסכמים של ניהול מחלוקת. אך כרגע אנחנו בעידן של שינויי הגמוניה בישראל, ואליטות ישנות עם הרבה כוח עושים כל שביכולתם לשמור על כוחם, לכן קולם נשמע חזק כל כך. בעזרת ה' נעבור גם את זה מחוזקים, אך בשביל זה צריך דווקא דעת ואומץ לב.
