1.למדינת ישראל יש אתגרים רבים ומורכבויות רבות לטיפול.
בלשון המעטה כמובן.
אבל בסוף בסוף טיפול נכון, מותאם לסיפור הארוך של אלפי שנות היסטוריה, לאור ראיית מדינת ישראל בה העם הוא הריבון, יישען בראש ובראשונה על קיומה של ממשלה לאומית ציונית ויהודית.
דומה הדבר לבית.
אפשר לדבר על הרבה סוגיות הקשורות לבית, אבל קודם כל צריך שיהיה בית. כך גם לגבי הבית הלאומי.
2.במציאות הזו, השאלה הראשונה שיש לשאול היא, מיהם השותפים האסטרטגיים שלך ?
יש הרואים בגדי אייזנקוט, יאיר לפיד ובני גנץ למשל כשותפים הטבעיים.
הם הרי ישראליים פטריוטיים לא ?
בהכללה, שלושה אלה מייצגים תפיסה הרואה את מדינת ישראל כמדינת חסות של ארה"ב. תרבותית ומדינית.
נאומו של נתניהו בקונגרס למשל, בניגוד לרצונו של אובמה בזמנו, נתפס כמעשה נוראי הגובל בבגידה כמעט, ולא יעלה על הדעת בשום אופן מבחינתם.
3.לא לטעות, הם וודאי ציוניים, הם מסרו את נפשם למען ביטחון ישראל (למעט לפיד שעד היום לא ברור היכן שירת בצבא כידוע) אך ליבם ועיניהם נשואות למוקדי השראה אחרים לגמרי מאשר גדולי הרוח של עם ישראל מדורי דורות, ואפילו לא לאנשי רוח בעלי צביון לאומי ריאליסטי התובע הכרעה, ניצחון והבסת האויב עד חורמה.
כמשל, ערוץ 14, ד"ר גדי טאוב ופרופ' משה כהן אליה 'אאוט'.
עיתון הארץ, אסא כשר ועמוס עוז 'אין'.
4.זכרו, לאחר שנכנס לתפקידו יאיר לפיד, בניגוד לראשי ממשלה אחרים, הוא לא הלך לכותל, הוא הלך ל’יד ושם׳.
כאילו להעביר את המסר: "רבותיי, הסיפור שלי, בניגוד אליכם, מתחיל בעיקר מכאן.. אל תכבידו עליי את החיים יותר מדי".
ביקוריו ותצלומיו הרבים בבתי קפה שותה אספרסו להנאתו, הם לא תקלה. לא "תפסו אותו על חם". זה מכוון ומדויק. ובא להעביר את המסר: "אני מייצג את החיים הטובים. ללא מלחמות וללא מאבקים, אין צורך באמת להילחם על שום דבר, אז יאללה, שתו משהו בנחת".
אגב, זכרו תמיד מי היה שותפו ל׳ברית האחים׳ המצמררת ושכעת ״מתחמם על הקווים״ בשנית.
5.ובמאבק הגדול הזה, הכל מתנקז כבר שנים רבות לנסיונות לפירוק המחנה הלאומי ותפיסות עולמו.
ובמיוחד מערכת זדונית של דמוניזציה ושנאה תהומית לנתניהו הנתפס כ׳אבן הראשה׳ של המחנה הזה, רדיפה משפטית, בוז תקשורתי, לעג למשפחתו, חוסר פרגון למדיניותו ועוד ועוד.
6.אבל האיש הזה, נתניהו, שרחוק מלהיות מושלם, לא מתכופף ולא נכנע. ככל שעובר הזמן רק מתגלים דברים נוספים, מסמרי שיער, ביחס לתפיסה של הפקידות והאליטה המרקיבה הרואה אותו כאויבה. הוא אמנם במוקד, אבל פירוק המחנה הלאומי ורעיונותיו הם הם המטרה.
היו אמיצים, כנסו קצת לפרטים ביחס למשפטו ותיראו ישועות.
7.וכעת אנחנו מגיעים לסיפור החרדים. וגם אם אתה חילוני לאומי זה צריך לעניין אותך.
קמפיין הגיוס נגדם גם הוא חלק מהרצון לפרק את הממשלה. אם היו במחנה אחר, הרי היו מקבלים עד חצי המלכות.
אז איך מפרקים את המחנה הלאומי ? משסים ומפלגים בתוך המחנה ובונים על הדתיים הלאומיים שישתתפו בחגיגה המכוערת הזו.
8.אם יש הרי ציבור שרחוק מקונצנזוס זה הציבור החרדי.
הציבור הזה ממש מתעקש לא להיות בקונצנזוס. זו תפיסת עולמו ביחס לתרבות המערבית המאיימת.
ובעת מלחמה זה צורם, זה נכון. אבל שותפות לא נמדדת לפי המעשה, היא נמדדת בעיקר במטרות ובלב. והלב של החרדים במקום הנכון לגמרי. מספיק עם השנאה המכוערת הזו כלפיהם.
בדיוק, כמו שהרעפת מתנות של ׳אחים לנשק׳ לא תסלק ולא תהווה תחליף לפלגנות ולעידוד הסרבנות המזעזעת שלהם.
ואם יש לכם לימוד זכות עליהם, היו ישרים, למדו זכות גם על החרדים. לפחות באותה מידה.
9.רק אחרי שאתה מבין את הסיפור הגדול, אתה יכול לגלות סבלנות ואורך רוח כלפי חריגות, כשלים ואפילו עוולות ע״פ תפיסתך.
אינך רמאי ושקרן חלילה, אתה פשוט אחראי ובוגר ולא טהרן.
שמירת אחדותו של המחנה הלאומי היא היעד העיקרי, רק אחרי זה יהיה אפשר להתעסק בכל הבעיות הגדולות.
ולכן נתינת יד לקמפיינים מתוקשרים לגיוס חרדים הם הביטוי הכי מוצלח למושג "אדיוטיים שימושיים" במקרה הטוב, ובמקרה הרע לעבדות מוחלטת לקובעי השיח וראייה צרה. צרה מאוד.
10.אתמול היה כנס מקצועי שעסק בהכרעה. שאלו את עצמכם מדוע שום פאנל לא עסק שם בגיוס חרדים ? מוזר לא ? הם פשוט ממוקדים ולא נופלים לספינים.
11.לעם ישראל עוד נכון עתיד מזהיר, הוא ייצא לפועל למרות כל הקשיים וכל האתגרים, והוא ימשיך את המגמות הגדולות בעם ישראל – יותר לאומיות, יותר ציונות ויותר יהדות. והחברה החרדית תצטרף לאט לאט לסיפור הישראלי הזה מתוך כבוד, הערכה והרבה אמון. בע"ה.
